מלחמת "חרבות ברזל"  – עדכונים חשובים

 

לקוחות יקרים,

עברנו ימים קשים וחלקינו איבדנו אנשים יקרים, בטוחים אנחנו שנצא מזה חזקים ומאוחדים יותר מתמיד ונתפלל כולנו לשלומם של חיילנו ושל החטופים שיחזרו הביתה בריאים ושלמים ולימים טובים ובטוחים יותר.

בינתיים, המצב הבטחוני עדיין לא פשוט ומשפיע על כולנו, עסקים ומעסיקים רבים אינם יודעים כיצד לנהוג בימים אלו ועל כן ריכזנו עבורכם מידע חשוב על מנת לעשות קצת סדר בדברים:

 דווחים לרשויות

• דווח לביטוח לאומי – מתבצע כרגיל עד ליום ה 15 לאוקטובר 2023.

• ניכויים ומקדמות מס הכנסה  – נדחה עד ליום 26.10.23. 

• דווח למע"מ – נדחה עד ליום 26.10.23. לעסקים שמחזור עסקותיהם עד 50 מיליון ₪ למחזור 2022, ניתן להגיש ולשלם דווח ספטמבר עד ליום 27.11.2023 ללא חיוב הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.

 

פיצויים עבור אובדן הכנסות 

כרגע ניתנים מקדמות לבעלי עסקים ביישובי ספר בדרום ובצפון הארץ בשל מלחמת חרבות ברזל 

מדינת ישראל נטלה על עצמה בחקיקה לפצות את תושביה על נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו כתוצאה ממעשי איבה או פעולות מלחמה שונות. הפיצוי נעשה מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים התשכ"א – 1961. 

בעלי עסקים ביישובי ספר, בדרום ובצפון הארץ, אשר נגרם להם נזק כלכלי בשל מלחמת חרבות ברזל, זכאים לתשלום מקדמה מרשות המיסים עד לגובה של 500,000 ₪, עוד לפני הגשת התביעה לפיצויים.

קרן הפיצויים תערוך חישוב של המקדמה הן לפי מסלול שכר והן לפי מסלול מחזורים, ותשלם את המקדמה הגבוהה יותר תוך 7 ימי עסקים

מסכום הפיצויים הסופי שיקבע לבעלי העסקים לאחר הגשת תביעה, יקוזז סכום המקדמה ששולמה

ניתן להגיש בקשות למקדמה עד 15.11.2023 בטופס הבקשה המקוון כי נגרם להם נזק עקיף בגלל מלחמת חרבות ברזל וכי הם יגישו במועד שיקבע תביעה לתשלום פיצויים עבור נזק זה ולאחר מכן, לאחר הגשת הדוחות התקופתיים ניתן יהיה להגיש תביעה פיצויים לפי החוק.

בקשה לפיצויים מכוונת ניתן להגיש דרך האתר הממשלתי בקישור

https://www.gov.il/he/departments/topics/compensation_fund/govil-landing-page

קרן להלוואות בערבות המדינה

עסקים שכבר קיבלו הלוואות, יכולים לקבל את הדברים הבאים:

• דחיית תשלומי הקרן עד 3 חודשים ללא ריבית.

• אפשרות לשחרור חלק מהבטוחות שניתנו כנגד ההלוואה בהתאם.

 הגשת בקשה להלוואה בערבות המדינה 

הלוואה בערבות המדינה ניתנת עד לגובה של 500,000 שח, בעקבות מצ"ב המלחמה ניתן אישור מיוחד להלוואות עד מיליון ₪ , ניתן להגיש בקשה מכוונת דרך האתר הממשלתי בקישור הבא:

https://govextra.gov.il/mof-gloans/homepage/

 פרטים לגבי התנאים והמסמכים הנדרשים ניתן לראות באתר משרד הכלכלה והתעשייה בקישור הבא:

https://www.sba.org.il/hb/AidPrograms/Pages/pr10.aspx

 

המלצות לבעלי עסקים

במידה והפעילות העסקית נפגעה, אנו ממליצים לשקול את הדברים הבאים:

 עצמאים 

• הקטנת מקדמות במס הכנסה וביטוח לאומי לעצמאים.

 חברות

• הקטנת מקדמות במס הכנסה. 

• הפחתת שכר של בעלי שליטה, כמובן להתייעץ גם עם סוכן הביטוח הפנסיוני לגבי אובדן כושר עבודה והשלכות נוספות.

ניתן לפנות אלינו ואנו נגיש עבורכם את הבקשה להקטנת המקדמות לרשויות.

 

תרומות

לנוכח תרומות רבות בימי הלחימה, יש לוודא כי תרמתם לעמותה / מלכ"ר וכי קיבלתם קבלה מוכרת ומאושרת עפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

 נציין כי ניתן לתרום לכל היוזמות האזרחיות הנפוצות בימים אלו, אולם יש לקחת בחשבון כי ההוצאה לא תהיה מוכרת לצורכי מס.

 עובדים

בעקבות המצב והכרת הממשלה למצב מלחמה, כל רחבי ישראל נכנסה למצב מיוחד בעורף, ושר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שרותי עבודה בשעת חירום ומשמעותו שחלה חובה על עובדים חיוניים להגיע לעבודה.

עובד חיוני הינו עובד במפעל /עסק המספקים מוצרים או שרותים קיומיים, כגון אספקת מים, מזון או חשמל, מתן שרותי אשפוז ובריאות, תברואה תקשורת או דואר.

לגבי שאר העובדים בשאר הענפים, ההתייצבות לעבודה תלויה קודם כל בהוראת פיקוד העורף לפי אזור מגורים.

למשל במידה באזור מסויים בארץ הוראות פיקוד העורף קובעות כי ניתן לקיים פעילות במקום עבודה בתנאי שאפשר להגיע ממנו למרחב מוגן תקני בזמן התגוננות, העובדים יגיעו לעבודה כרגיל.

במידה ומקומות עבודה שאינם עומדים בתנאי זה ואין בקרבתם מרחב מוגן, העובדים אינם צריכים להגיע לעבודה, כמו כן החוק אוסר לפטרם.

 בנוסף לכך, עובדים שנשארים בבית עם ילדיהם בשל סגירת מוסדות החינוך בהוראת פיקוד העורף.

עקב המצב הבטחוני- גם הם יכולים להעדר מהעבודה וגם הם כנראה יפוצו על ההיעדרות מהעבודה, בתנאי שרק אחד מבני הזוג נעדר מעבודתו לצורך זה, וכאשר מדובר בילד עד גיל 14 או בילד עד גיל 21 עם צרכים מיוחדים. גם לגבי עובדים אלו חל איסור פיטורים.

עובדים שלא יכלו להגיע לעבודה בהתאם לעיל, ככל הנראה יפוצו על ההעדרות. מנסיון העבר, הפיצוי נקבע בדיעבד.

 

על מי מוטלת האחריות לשלם לעובדים שנעדרים בשל הנחיות פיקוד העורף ובשל שהייה

בבית עם ילדים?

הנחיית משרד העבודה בפרסומים מטעמו היתה, כי מעסיקים ישלמו לעובדים שכר רגיל בקיזוז ימי חופשה בגין ההיעדרות, ובהמשך ידרשו מהמדינה פיצוי, בהתאם לתקנות והסכמים שייקבעו בדיעבד, כפי שארע במבצעים ומלחמות קודמות. 

על אף הנחיה זו, חשוב להבין שאין כרגע הוראת חוק שמחייבת מעסיקים לשלם לעובדים אלו את שכרם, וגם אין וודאות לגבי גובה הפיצוי שיתקבל. מעסיק שישלם לעובדים את שכרם הרגיל על אף היעדרותם, מסתכן בכך שלא יפוצה באופן מלא על ידי המדינה, ולמעשה יישא בעלויות שהחוק אינו מחייב אותו לשאת בהם. לכן, מומלץ לשקול היטב האם לשלם על ימים אלו, וכיצד. כולנו תקווה שעד מועד תשלום המשכורות של חודש אוקטובר 2023 , כבר יובהר מהו ההסדר שעל פיו יינתן הפיצוי על היעדרויות העובדים.

 

האם מעסיק יכול להורות לעובדיו לעבוד מהבית כאשר הוראות פיקוד העורף אינן מאפשרות

הגעת העובדים למקום העבודה ?

החלטה על עבודה מהבית היא בסמכותו הניהולית של המעסיק ואם המעסיק יכול לאפשר אותה,

הרי שזהו פתרון מומלץ. העובד יהיה זכאי לשכרו הרגיל.

 

אם אין למעסיק הכנסה ועבודה לתת לעובדים, מה האפשרויות העומדות בפניו?

ישנם מעסיקים שפעילותם אינה נאסרה לפי הוראות פיקוד העורף, אך למעסיק אין מספיק הכנסה

או מספיק עבודה לספק לעובדים, כגון כאשר ישנה ירידה חדה במכירות / בביקושים. במצב כזה,

שבו מעסיק מחוייב בתשלום שכר, אך הוא מתקשה בכך ומעוניין לצמצם עלויות, עולה השאלה

מהן אפשרויות הפעולה החוקיות שעומדות בפניו. אלו האפשרויות ואלו תנאיהם:

 א. חופשה שנתית- 

בכפוף לכך שלעובד יש ימים צבורים, ניתן להוציא לחופשה שנתית של עד 7 ימים רצופים. זאת מכיוון שהחוק מחייב הודעה של שבועיים מראש לגבי הוצאה של חופשה

שנתית שעולה על שבוע. צבירת יתרה שלילית היא בעייתית, יש לבצע זאת רק בהסכמת

העובד ורק במצבים ספציפיים לאחר התייעצות פרטנית.

 ב. חופשה ללא תשלום (חל"ת)  – 

ניתן להוציא לחל"ת בהסכמת העובד בלבד. יש להחתים את העובד בגין הסכמתו ליציאה לחל"ת . שימו לב- חל"ת כפוי עלול להחשב כפיטורים. יש לקבל את הסכמת כל עובד ועובד גם כאשר מדובר בחל"ת גורף על עובדים רבים. לגבי זכאות לדמי אבטלה במצב זה, יפורט בשאלה הבאה.

 ג. צמצום היקפי משרה – ניתן לבצע בהסכמת העובד בלבד.

 ד. פיטורים- 

בהליך תקין כדין, ואך ורק כאשר לא מדובר על עובדים שלא ניתן חוקית לפטרם.

אזכיר כי מעבר למגבלות הפיטורים השגרתיות בחקיקה הישראלית )מילואים, מגבלות לפי חוק עבודת נשים, עובדים במחלה וכו'(, בתקופתנו יש לזכור גם את איסורי הפיטורים שצויינו לעיל: מי שנעדר מהעבודה לפי הנחיות פיקוד העורף/ בשל שהייה עם ילד בבית. בכל מקרה, מומלץ לפנות לייעוץ פרטני בטרם החלטה על פיטורים.

 

האם עובד שהוצא לחל"ת זכאי לדמי אבטלה ?

בעקרון עובד שהוצא לחל"ת ביוזמת המעסיק יכול להיות זכאי לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי, בתנאי שהחל"ת הוא של לפחות 30 יום , ושהעובד ניצל את ימי החופשה השנתית הצבורים לו) ניתן שלא לנצל את ימי החופשה, אך תשלום דמי האבטלה יתחיל רק לאחר שיעברו מכסת הימים הצבורים  בתקופת הקורונה היו הקלות בתנאים אלו, אך כרגע טרם נקבעו הקלות. כמובן שהעובד גם צריך לקיים את יתר התנאים הנדרשים לזכאות כגון תקופת אכשרה מספיקה, וכן כמובן חייב לדווח על עצמו כדורש עבודה באתר האנטרנט של לשכת התעסוקה. להזכירכם, המעסיק נושא בתשלום ביטוח לאומי לעובד השוהה בחל"ת בעבור החודשיים הראשונים.

 

כיצד על מעסיק לנהוג עם עובד שיצא למילואים ?

ככלל, במרבית המקרים לעובד שיצא למילואים יש לשלם את שכרו הרגיל ולאחר מכן להגיש תביעה לביטוח לאומי, אשר מעביר למעסיק את תגמול המילואים שמגיע לעובד. המעסיק מפחית מהתגמול את השכר שכבר שילם לעובד, ואת היתרה מעביר לעובד. חשוב להדגיש כי יש איסור חוקי לפטר עובד בגלל יציאתו לשרות מילואים, וכן יש איסור לפטר עובד בזמן שירות המילואים וכן 30 יום לאחריו, אם המילואים היו למעלה מיומיים, אלא אם המעסיק קיבל היתר.

 

                 חוזר זה הינו לעדכונכם הכללי בלבד. בכל שאלה קונקרטית אנו עומדים לרשותכם.